אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית באוכלוסייה הערבית בישראל: עמדות וסיכויי ההשתלבות בחברה

Transcript

1 אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית באוכלוסייה הערבית בישראל: עמדות וסיכויי ההשתלבות בחברה ד"ר ח'אלד אבו עסבה מוחמד אבו נסרה מכללת אלקאסמי- מכללה אקדמית לחינוך מחקר זה נערך בסיוע מענק מחקר מקרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות 0 קרן שלם/ 0/0

2 תוכן עניינים עמוד תקציר בעברית... תקציר בערבית... 8 רשימת לוחות... 9 רשימת תרשימים....מבוא.... סקירת ספרות.... עמדות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית וכלפי השתלבותם בקהילה... עמדות והשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומשפחותיהם בחברה. 8 הערבית בישראל.... שיטת המחקר.... מדגם המחקר.... כלי המחקר.... שיטת הניתוח.... הליך המחקר.... ממצאים.... עמדות החברה הערבית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה.... הבדלים בעמדות המשפחות הערביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה.... המאפיינים הדמוגרפיים והשפעותיהם על העמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותם בקהילה, ומהעמדות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בקהילה.... דיון וניתוח.... סיכום, המלצות ומסקנות.... השלכות היישומיות של המחקר פורום/רשימת אנשי מקצוע ושטח להם יוצגו תוצאות המחקר...

3 9 9. המלצות למחקרי המשך... ביבליוגרפיה... נספחי המחקר... נספח : שאלון למשפחות עם ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית... נספח : שאלון למשפחות של ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית נספח : שאלון למשפחות עם ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית) עברית(... נספח : שאלון למשפחות של ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית )עברית( Abstrac

4 תקציר בעברית מעטים המחקרים שהתייחסו לנושא של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית בישראל ומעמדם החברתי. בשל וזאת המחסור במשאבים והשירותים לטיפול באוכלוסייה זו, התעלמות שירותי הרווחה מצרכיהם, חוסר המודעות בחברה הערבית לצרכיהם המיוחדים והטיפול בהם והסתרתם מעיני החברה בשל הסטיגמה החברתית השלילית. המחקר הנוכחי הינו מחקר פורץ דרך הבוחן את עמדות החברה הערבית בישראל מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ממשפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה. במחקר השתתפו משפחות ערביות מצפון ומרכז הארץ: משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. המחקר התבסס על שאלון כמותי שפותח לצורכי המחקר הכולל את המשתנים הבאים: עמדות מבעלי מוגבלות,)A.T.D.P- עמדות כלפי שכלית התפתחותית Scale( Attitude Toward Disabled Persons השתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה ( Living CLAS-MR- The Community,)Attitude Scale, Mental Retardation Form עמדות כלפי משפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ומשתנים דמוגרפיים )מגדר, גיל, ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות(. ממצאי המחקר מלמדים כי החברה הערבית נושאת בעמדות חיוביות בינוניות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. החברה הערבית תומכת במידה בינונית בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים ובזכותם להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם; תוך התנגדות להדרתם מהקהילה. יחד עם זאת, החברה הערבית תומכת במידה רבה בצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום. ועוד, ממצאי המחקר הצביעו כי החברה הערבית מחזיקה בעמדות חיוביות בינוניות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. הממצאים מורים על תמיכה בינונית-גבוהה בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי

5 החיים השונים, תמיכה נמוכה ברצון להתרחק ולהימנע ממגע עם משפחות אלו הדרתן או מהקהילה. כמו כן, ממצאי המחקר מלמדים כי משפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מחזיקות בעמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית נמנעות מלהיות במגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יותר מאשר משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לעומת זאת, משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית תומכות במשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בזכיותיהן ובמימושן בפועל יותר ממשפחות לילידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. זאת ועוד, ממצאי המחקר הצביעו כי משפחות משכילות, בעלות מצב סוציו-אקונומי גבוה ונשים מחזיקות בעמדות חיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה. לסיכום, השוואת ממצאי המחקר עם ממצאיהם של מחקרים קודמים בתחום מלמדים על שינוי בעמדות האוכלוסייה הערבית כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, מעמדות שליליות לעמדות חיוביות-בינוניות. למרות שינוי חיובי זה, אלא שעדיין אין בו מספיק, ויש לחתור להעלות את הנושא לשיח הציבורי של החברה הערבית, ולפעול למען קידום מעמדם החברתי של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותי ומשפחותיהם ושילובם בקהילה. אנו תקווה כי ממצאי המחקר והמלצותיו יצליחו לעורר דיון חברתי ער סביב הנושא ולספק כלים ואסטרטגיות לקובעי המדיניות והעוסקים במלאכות הטיפול להתוויית מדיניות ופיתוח כלים לתמיכה בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומשפחותיהם ולסייע בהשתלבותם בקהילה.

6 م ل خ ص أبحاث قليلة تناولت موضوع محدودي الذهنية التطورية ووضعهم االجتماعي في المجتمع العربي في إسرائيل. وهذا ناتج عن النقص في الموارد والخدمات العالجية لهذه الفئة السكانية وتجاهل الخدمات االجتماعية الحتياجاتهم وانعدام الوعي في المجتمع العربي لالحتياجات الخاصة لهذه الفئة وعالجها واخفائها عن أعين المجتمع وذلك بسبب الوصمة االجتماعية السلبية. هذا البحث هو بحث رائد يفحص مواقف المجتمع العربي في إسرائيل من محدودي الذهنية التطورية ومن عائالتهم واماكنية دمجهم في المجتمع. شمل البحث أسرة عربية من شمال ومركز البالد: أسرة ألوالد محدودي الذهنية التطورية و أسرة ألوالد من غير محدودي الذهنية التطورية. اعتمدت الدراسة على استبيان كم ي الذي ط و ر من أجل هذا البحث وقد تضم ن المتغيرات التالية: مواقف اتجاه محدودي الذهنية التطورية Scale) A.T.D.P- Attitude Toward Disabled Persons ) مواقف من دمج محدودي العقلية الذهنية في المجتمع (Attitude Scale, Mental Retardation Form Living) CLAS-MR- The Community مواقف اتجاه أسر مع محدودية ذهنية تطورية ومتغيرات ديموغرافية )الجنس العمر أطفال ذوي محدودية ذهنية تطورية التعليم الوضع االجتماعي-االقتصادي ومستوى التدين(. أظهرت نتائج البحث بأن لدى المجتمع العربي مواقف إيجابية متوسطة اتجاه محدودي الذهنية التطورية. المجتمع العربي يدعم بصورة متوسطة ممارسة ذوي المحدودية الذهنية التطورية حقهم في مجاالت الحياة المختلفة وحقهم في التعبير عن رأيهم في اتخاذ القرارات وتحديد السياسة التي تؤثر على حياتهم من خالل معارضة استبعادهم عن المجتمع. مع ذلك فإن المجتمع العربي يدعم بدرجة كبيرة ضرورة االعتناء بمحدودي الذهنية التطورية وحمايتهم في الحياة اليومية. عالوة على ذلك أظهرت نتائج البحث بأن المجتمع العربي لديه مواقف إيجابية متوسطة من أسر أطفال محدودي الذهنية التطورية. تشير النتائج إلى دعم متوسط- عال بممارسة أسر األطفال

7 محدودي الذهنية التطورية حقوقهم في مجاالت الحياة المختلفة دعم قليل في الرغبة باالبتعاد وعدم التواصل مع هذه العائالت وابعادهم عن المجتمع. باإلضافة إلى ذلك أظهرت نتائج البحث ان أسر األطفال محدودي الذهنية التطورية تتمسك بمواقف إيجابية من ذوي المحدودية الذهنية التطورية أكثر من أسر األطفال غير محدودي الذهنية التطورية. أسر ألطفال غير محدودي الذهنية تمتنع من التواصل مع أسر ألطفال محدودي الذهنية التطورية أكثر من أسر أطفال محدودي الذهنية التطورية. رغم ذلك أسر األطفال غير محدودي الذهنية التطورية تدعم ممارسة أسر األطفال محدودي الذهنية التطورية لحقوقهم أكثر من أسر األطفال محدودي الذهنية التطورية. عالوة على ذلك أظهرت نتائج البحث بأن األسر المتعلمة ذات وضع اجتماعي-اقتصادي عال والنساء لديهم مواقف إيجابية من محدودي الذهنية التطورية ودمجهم في المجتمع. للتلخيص مقارنة نتائج البحث مع نتائج أبحاث سابقة تشير إلى وجود تغيير في مواقف المواطنين العرب اتجاه محدودي الذهنية التطورية من مواقف سلبية إلى مواقف إيجابية- متوسطة. رغم هذا التغيير اإليجابي إال انه غير كاف ويجب السعي لرفع هذا الموضوع للنقاش الجماهيري في المجتمع العربي والعمل من أجل تطوير المكانة االجتماعية لمحدودي الذهنية التطورية وعائالتهم ودمجهم في المجتمع. نأمل بأن تعمل نتائج البحث وتوصياته في تحفيز النقاش الجماهيري الواعي حول هذا الموضوع وتوفير األدوات واالستراتيجيات لواضعي السياسة والعاملين في مهنة الرعاية المشاركة في صنع السياسة وتطوير األدوات لدعم محدودي الذهنية التطورية والمساعدة بدمجهم في المجتمع.

8 רשימת לוחות לוח עמוד לוח. התפלגות משתני הרקע של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומשפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית... לוח. מדגם המחקר לפי ייושב, גודל יישוב ואזור גיאוגרפי... לוח. ממוצעים, סטיות תקן וערכי t למדגמים לא מזווגים לבדיקת ההבדלים במשתני המחקר בין משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית למשפחות ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית... לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לפי המאפיינים הדמוגרפיים... לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן(... לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן(... לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן(... לוח 8. הבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן(... 8

9 לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן(... רשימת תרשימים עמוד תרשים תרשים. עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית )דירוג -(... תרשים. עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה )דירוג -(. תרשים. עמדות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותן בקהילה... 9

10 .מבוא בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בעמדות הציבור כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, וזאת כחלק מההכרה הרווחת אודות הצורך בהענקת הזדמנות לאוכלוסייה זו לחיות ולהשתלב בקהילה ברמה החברתית והכלכלית. עד לאחרונה התפיסה הרווחת ראתה כי מקומם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית הוא המסגרות המוגנות והסגורות. תפיסה זו קיבלה תפנית, במיוחד שהחלו לעלות קריאות לשילובם במערך המגורים הקהילתי, אם בין מעונות פנימייה, הוסטלים דירות או בקהילה, וזאת בכדי לסייע להם בניהול חיים עצמאיים בקהילה, להגיע לעצמאות המרבית ולמימוש איכות של חיים, ושילוב בקהילה ובשירותים הניתנים לכל האזרחים, ואף ניצול זכויותיו האזרחיות כולל; הזכות לעבוד, לקבל חינוך ולחיות בתנאי חיים נורמטיביים )אבו שקארה, ; מזאוי-מרג'יה, (. ניתן להתרשם מהתעניינות הולכת וגוברת בעמדות החברה מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותם בקהילה, במיוחד בצל השינוי שחל בתפיסת האנשים אודות זכותם של בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית לחיות בכבוד ובאופן לא מגביל בחברה. אלקרינאוי וסלונים-נבו )(, מציעים לבחון את נושא המוגבלות השכלית התפתחותית משלוש נקודות מבט: הראשונה, מנקודת מבטו של בעל המוגבלות שהכלית התפתחותית, השנייה, מנקודת המבט של משפחת בעל המוגבלות השכלית התפתחותית, ולבסוף מנקודת מבטה של החברה. העמדות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית באוכלוסייה הערבית ומשפחתם והשתלבותם בחברה כמעט ולא זכו להתייחסות מספקת בהשוואה לחשיבותה )אבו שקארה, ; אלקרינאוי וסלונים-נבו, ; גרנצקי, ; מזאוי-מרג'יה, (. אלקרינאוי וסלונים-נבו )(, בחנו לראשונה את תפיסת בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית בחברה הבדואית, והשפעת תפיסה זו על דימויה ותפקודה של המשפחה. מזאוי-מרג'יה )(, בחנה את עמדות אנשי צוות בתחום השיקום מהשתלבותם של בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית בקהילה. גרנצקי )(, בחן את גישתן של המשפחות הערביות לקבלת הילד עם הלקות הקוגניטיבית, תוך השוואה עם גישתן של המשפחות היהודיות. אבו שקארה )(, התמקדה בעמדות ההורים הערביים מקבלת הילד עם הלקות הקוגניטיבית והמעבר שלו לדיור עצמאי בקהילה. 0

11 על רקע המחסור במחקרים הבוחנים את נושא המוגבלות השכלית התפתחותית באוכלוסייה הערבית והעמדות כלפי אוכלוסייה זו, מטרתו של מחקר זה היא לספק מענה למחסור במידע מסוג זה, תוך בחינת שלוש סוגיות מרכזיות הקשורות בנושא: א. בחינת עמדות האוכלוסייה הערבית בישראל כלפי אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. ב. בדיקת הדימוי שמייחסת האוכלוסייה הערבית למשפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ג. בחינת העמדות כלפי השתלבותם של בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית בקהילה. המחקר בחן את שלוש הסוגיות תוך השוואה בין עמדות של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית )קלה, בינונית, וקשה( למשפחות עם ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. בנוסף, לבחינת השפעת המאפיינים הדמוגרפיים של המשפחות )הורים( על עמדותיהם מהסוגיות הנחקרות.

12 . סקירת ספרות מחקרים אחדים בחנו את תופעת המוגבלות השכלית ההתפתחותית, אלא שעד היום אין הגדרה.) ; אחידה המוסכמת על החוקרים )אלקרינאוי וסלונים-נבו, מזאוי-מרג'יה, יש המתייחסים לתופעת המוגבלות השכלית התפתחותית מחלה כאל רפואית כרונית, ניתן שלא להחלים ממנה. אחרים מתייחסים בעיה כאל אליה חברתית, אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מוגדרים כאנשים הסוטים מהערכים והנורמות החברתיות של החברה ( & Allen Allen, 99; Dykens, 00; Knight, 00; Luckasson et al., 00; Schalock et al.,.)00; Simpson, 99; Szymanski & King, 999 בהקשר הישראלי ולפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות )התשנ"ח, 8( אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית מוגדר כ- "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה זמנית או,אשר ב ש ל ה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום יותר או אחד מתחומי החיים העיקריים". כיום נוטים אנשי המקצוע להחליף את המושג המקובל בציבור "פיגור שכלי", במושג "לקות אינטלקטואלית" או "לקות שכלית" )00 al.,.)coren et כמו כן, יש לציין שב- ביוני הרווחה שר קיבל והשירותים החברתיים, המלצת את הצוות לבדיקת חלופי שם למונח "פיגור שכלי", להחליף באופן המונח את רשמי "פיגור שכלי" במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית" )עיתון ארץ,..(. המוגבלות השכלית התפתחותית מחולקת לארבע רמות, מושפעת זו חלוקה מרמת הלמידה, היכולת האינטלקטואלית, ורמת התמיכה אליה זקוק בעל המוגבלות השכלית התפתחותית. )(. מוגבלות שכלית התפתחותית קלה- אנשים יכולת בעלי למידה, ותפקוד אינטלקטואלי הנופל.)(.)- מהממוצע משכל )מנת מוגבלות שכלית התפתחותית בינונית- אנשים יכולת בעלי למידה ותפקוד אינטלקטואלי הנמוך בהרבה מהממוצע )מנת משכל -(, אולם תפקודם נתון לשיפור באמצעות תכניות לימוד מיוחדות. )(. מוגבלות שכלית התפתחותית קשה- אנשים בעלי.)(.)- יכולת למידה ותפקוד אינטלקטואלי משכל )מנת למדי פגוע מוגבלות שכלית התפתחותית עמוקה- אנשים בעלי יכולת למידה ותפקוד אינטלקטואלי הפגוע ביותר, אנשים אלה מתפקדים הודות לעזרתם של אנשים אחרים )אלקרינאוי וסלונים-נבו, (.

13 . עמדות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית וכלפי השתלבותם בקהילה החברה מייחסת תפיסה שלילית לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בנוסף לתפיסתם כמעוררי רחמים, נזקקי תמיכה וכנחותים ( Feinstein, Finger, 99; Goreczny, Bender, Caruso & Arsenault, 00 0; Ouellette-Kuntz, Burge, Brown &.) תפיסה שלילית זו, הינה קשה יותר בקרב האוכלוסייה הצעירה 00( Peterson,.)Krajewski & Flaherty, 000; Harper & התפיסות השליליות בעלי כלפי מוגבלות שכלית התפתחותית נרכשות במהלך תהליך החברות 00( Phelan,.)Link, Struening, Neese-Todd, Asmussen & תפיסות ועמדות אלו מניחות החברה כי, תדחה עם אנשים מוגבלות שכלית התפתחותית; כחבר, כעובד, זוג, כבן או כשכן ותתייחס אליהם בחוסר כבוד ואמינות. אי-לכך האנשים מפתחים עמדות שליליות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עמדות אלה משפיעות בשלילה על האנשים הסובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית, במיוחד שעמדות אלה משמשות אותם למטרות של הערכה עצמית, כלומר בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית מפחיתים מערכם העצמי ואף מתייגים את עצמם וזאת על ידי העמדות שרכשו בתהליך החברות )00 al.,.)link et מזאוי-מרג'יה )(, התייחסה לחמש משתנים של קבוצות המשפיעים העמדות על בעלי כלפי בחברה: )( מוגבלות שכלית התפתחותית וכלפי השתלבותם מאפיינים סוציו-דמוגרפיים- גיל, מין, השכלה. )( התרבות החברתית. )( המגע עם אוכלוסיית המוגבלים שכלית התפתחותית. )( הידע כלפי אוכלוסיית המוגבלים שכלית התפתחותית. )( הסוציאליזציה החברתית. מאפיינים סוציו-דמוגרפיים לגיל האדם ומידת בשלות עמדותיו כלפי הזולת השפעה מכרעת כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ילדים בגיל ההתבגרות שעדיין לא גבשו עמדות משלהם, והם מושפעים מעמדותיהם של הוריהם, נושאים עמדות שליליות יותר כלפי אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר המבוגרים )ניסים, (. במחקרו של הוזמי )( והארביר ופיטרסון ( Peterson, Harper & 00(, נמצא כי אנשים מבוגרים מגלים עמדות חיוביות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בחברה מאשר יותר הצעירים. ממצא סותר התקבל של במחקרו גורסזני ועמיתיו

14 שנערך במדינת פנסילבניה. מאפיין נוסף העמדות על המשפיע כלפי,)Goreczny et al., 0( Goreczny et al., 0; Ten- ; בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית המין הוא )נסים, המחקרים מצביעים לנשים כי.)Klooster, Dannenberg, Taal, Burger & Rasker, 009 עמדות חיוביות בעלי כלפי יותר מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר הגברים. אלה פערים מושפעים מהתכונות האישיות שני של המינים; הנשים כלל בדרך מאופיינות ברצון לשיתוף פעולה, דאגה לאחרים, אמפתיה, תלות הדדית ושמירה על מערכות יחסים טובות עם האחרים. לעומת זאת, הגברים מאופיינים באוטונומיה, בהישגיות. אשר לרמת ההשכלה, המחקרים שבחנו השפעת את רמת ההשכלה העמדות על כלפי עם אנשים מוגבלות שכלית התפתחותית הגיעו לממצאים סותרים. מחקרים אחדים הצביעו על קשר חיובי בין רמת ההשכלה לבין העמדות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית; כך שאנשים משכילים מחזיקים בעמדות יותר חיוביות מאשר אנשים לא משכילים )מזאוי-מרג'יה, ; 90 Cottwald,.)Ouellette-Kuntz et al., 00; ממצאים סותרים התקבלו במחקרם של גוטליב וקורמן )9 Corman,.)Gottlieb & התרבות החברתית המעמד בעלי של החברתי מוגבלות שכלית התפתחותית, והעמדות כלפיהם מושפעים מהערכים.)Tervo, Palmer & Redinius, 00( החברתיים המושרשים בחברה כלפי אנשים חריגים תרבותי בין במחקר שהשווה עמדות את צוות אנשי בתחום השיקום מארצות לבין הברית עמיתיהם 00( Balcazar,,)Henry, Duvdevany, Keys, & מישראל אנשי כי נמצא הצוות האמריקאים הצביעו על עמדות חיוביות, העצמה ותמיכה גבוהים מאשר יותר אנשי הצוות הישראליים. במחקר בין תרבותי נוסף, שערכו פלוריאן וקאתז )98 Katz,,)Florian, & שבחן השפעת את התפיסות והערכים התרבותיים העמדות על בישראל בעלי כלפי מוגבלות שכלית התפתחותית, בקרב כי עולה יהודים אשכנזים, בעלי תרבות עמדות להם יש מערבית, חיוביות בעלי כלפי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר יותר יהודים ממוצא מזרחי והערבים הרואים במחלות כעונש אלה מהשמיים. ממצא סותר התקבל במחקרם של ויסטברוק, ובינאי ליקי לפיו התפיסות והעמדות בעלי כלפי מוגבלות שכלית,)Westbrrok, Legge & Pennay, 99( התפתחותית אינן חברות בין נבדלות מערביות )גרמניה, אוסטרליה, איטליה( לבין חברות מזרחיות )מדינות ערב(.

15 המגע עם אוכלוסיית בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית גישת המגע,)Contact( מייחסת השפעה די מרכזית למגע ויחסי הגומלין עם בעלי מוגבלות שכלית.)Carter, Hughes, Copeland & Breen, 00( התפתחותית העמדות על כלפיהם זו השפעה הינה של תוצאה ההיכרות האדם, עם התעוררות חשיבה, רגשות והתנהגויות שונים. מחקרים אחדים השפעה את בחנו המגע והמפגש המשותף בעלי עם מוגבלות שכלית התפתחותית על העמדות כלפיהם, המחקרים מלמדים על השפעה חיובית של המגע וההיכרות עם בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית לבין היחס כלפיהם ( et Krajewski & Flaherty, 000; Ouellette-Kuntz.)al., 00; Sandieson, 00; Stachura & Garven, 00; Ten-Klooster et al., 009 הידע כלפי אוכלוסיית בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית גורם משפיע מהות על נוסף העמדות מאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כלפי הידע אוכלוסייה הקניית זו. הידע בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית משפיע עמדות על לחיוב כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ( West, Donaldson, Helmstetter, Donaldson & Parmenter, 00 ;99(. Yazbeck, McVilly & מחקרים אחדים הצביעו על קשר חיובי בין כלפי הידע מוגבלות שכלית התפתחותית לבין העמדות כלפי עם אנשים מוגבלות שכלית התפתחותית 00( al.,.)donaldsonet al., 99; Yazbech et פישר, ביומביאן וסאקס )998 Sax,,)Fisher, Pumpian & סבורים כי למקור הידע השפעה לא מעטה על מהות השינוי, כך שככול שמקור הידע מהימן יותר כך ההשפעה תהיה חיובית יותר. הסוציאליזציה החברתית לסביבה החברתית הילדים של ובמיוחד ההורים השפעה עמדותיו על מכרעת כלפי אנשים מוגבלים בכלל וכלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בפרט. במחקרה של קנדל-גרוס )8(, עמדות בין חיובי קשר נמצא ההורים מאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית עמדות לבין הבנים מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, שילדי כך הורים המחזיקים עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מפתחים גם הם עמדות חיוביות כלפי אוכלוסייה זו.

16 . תודמע תובלתשהו ילעב תולבגומ תילכש תיתוחתפתה םהיתוחפשמו הרבחב לארשיב תיברעה דע,הנורחאל המלעתה הרבחה תיברעה לארשיב ןוידהמ תייגוסב ילעב תולבגומה תילכשה,תיתוחתפתה תאזו לשב רוסחמה םיבאשמב םיתורישהו לופיטל הייסולכואב,וז ףסונב תומלעתהל יתוריש החוורה,םהיכרצמ רסוחו תועדומה הרבחב תיברעה םהיכרצל םידחוימה לופיטהו.םהב,םלוא הנורחאל הלח הילע רפסמב תונועמה םילטסוההו ילעבל תולבגומ תילכש תיברעה הייסולכואב תיתוחתפתה,הי'גרמ-יואזמ(.),הראקש ובא ; הייסולכואה תיברעה המודבו םלועל תילילש הסיפת םיסחיימ יברעה יפלכ תילכש תולבגומ ילעב.תיתוחתפתה הסיפת וז האור ילעבב תולבגומ תילכש תיתוחתפתה ירסחכ תלוכי לש הדימל,תואמצעו ןכל ייוכיס םתובלתשה לגעמב יתרבחה ילכלכהו וניה לבגומ הבחרהל( לע םדמעמ ייוכיסו םתובלתשה לש ילעב תויולבגומ הייסולכואב תיברעה :ואר,רלדנס קחש,קחשו.) יואנירקלא ובנ-םינולסו םיעיבצמ,)( יכ תיברעה הייסולכואה לארשיב האור ילעבב תולבגומ תילכש תיתוחתפתה םישנאכ,םיגירח םיגיותמה תומגיטסב.תוילילש המגיטס,וז תקבדנ םג םירוהב ימכ ודליש דלי םע,תויוכנ רבד השקמש דוע רתוי תא תודדומתה החפשמה םע,דליה העיגפ ייוכיסב ראש תונב החפשמה אשניהל יואנירקלא(,ובנ-םינולסו.) המגיטס וזכ המרג םירקמב םיינוציק רבעב בצמל וב דליה לבגומה תילכש תיתוחתפתה אצמנ רושק קחרומו תיארממ -ןיע וליאכ וניא םייק ללכ ונאו םינימאמ יכ ןיידע םימייק םירקמ.ולאכ םרקחמב לש ןאירולפ הקרושו,)Florian & Shurka, 98( אצמנ יכ םייק רשק קודה ןיב םירוהה םדליל לבגומה תילכש,תיתוחתפתה רשאכ התייה השיג תיבויח יפלכ.דליה תמועל,תאז םירוהה םייברעה םיחתפמ תילילש השיג יפלכ םהידלי תילכש םילבגומה,תיתוחתפתה תאזו לשב תושגר,המשאה השובה השגרהו אל החונ.תיללכ השיג תילילש וז תעבונ רוסחמהמ הכימתב תיתרבחה תוחפשמב םע תולבגומ תילכש.תיתוחתפתה הכימת הנעטב וז הלבקתה םרקחמב לש ינבדבוד דובאו )Duvdevany & Abboud, 00(,ויפל אצמנ רשק ןיב הכימת תיתרבח אל תילאמרופ תומרל ץחל ברקב תוהמיא תויברע םידליל םע תולבגומ תילכש.תיתוחתפתה םילימב,תורחא היילעה אלה תיתרבחה הכימתה תמרב תא התיחפמ תילאמרופ ץחלה ץמר תוהמיא ברקב םידליל םע תולבגומ תילכש.תיתוחתפתה רשקהב,הז תורפסה תיעוצקמה העיבצמ יכ ותדלוה לש םדא םע תולבגומ תילכש תיתוחתפתה עיפשמ לע דוקפת החפשמה.תיברעה יואנרקלא,ובנ-םינולסו

17 את בחנו ההבדלים בשביעות מחיי הרצון הנישואין והתפקוד המשפחתי בין משפחות )( עם לילדים מוגבלות שכלית התפתחותית לבין משפחות ילדים להם שאין הסובלים ממוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא כי, הורים לילדים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית דיווחו על רמת שביעות רצון נמוכה מחיי הנישואין, תפקוד משפחתי נמוך יותר, רמת נטל גבוהה יותר ומידת קוהרנטיות נמוכה יותר מהורים לילדים שאינם לוקים במוגבלות שכלית התפתחותית. היחס וההיענות של הטיפול במוגבלות שכלית התפתחותית מושפע מההקשר החברתי והכלכלי בו שרויה האוכלוסייה הערבית בישראל. שיעור הפנייה של הנמוך האוכלוסייה הערבית לטיפול במוגבלות שכלית התפתחותית, מחוסר גם נובע נגישות קרובה ונוחה וגם לטיפול מהמבנה החברתי המתבטא בשלטון פטריארכלי המקנה עליונות של הקולקטיב על הפרט )אבו בקר, ; Abu-Rabia-Queder, 00.)Abu-Loghod, ;998 ועוד, האוכלוסייה הערבית סובלת ממעמד ; ; ברמה נחות הכלכלית, החינוכית והבריאותית )דאוד, דיאב וסנדלר-לף, חיידר,.) ואבו חסון עסבה, חוסר זאת, מלבד הפנייה לטיפול מהמוגבלות השכלית ; התפתחותית, נובע מהקונפליקט התרבותי בין המערב והחברה הערבית, הקונפליקט בין הזרמים הקוראים להיענות לדפוסי החיים המערביים לבין זרמים המושכים על לשמור הדפוסים החברתיים הישנים. האוכלוסייה הערבית רואה בטיפולים המוצעים לבעלי הן מוגבלות שכלית התפתחותית לבעלי והן הפרעות נפשיות, קשורים למערב ולנטיותיו הקולוניאליות את לפורר החברה הערבית ולכפות סגנונות טיפול מערביים )דיאב, סנדלר-לף, (.

18 . שיטת המחקר. מדגם המחקר במחקר הנוכחי השתתפו משפחות ערביות מצפון ומרכז הארץ: משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. לוח מציג את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של המשפחות שהשתתפו במחקר. מלוח עולה כי מרבית המרואיינים )%( הן נשים. כ- % מקרב ההורים שהשתתפו במחקר היו בגילאי -. בהתייחס להשכלת ההורים, כ- 8% מבין המשתתפים היו בעלי השכלה תיכונית. כמו כן, מלוח עולה כי כשני שליש )%( מקרב ההורים המשתתפים במחקר היו בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך, וכחצי מהם )%( בעלי רמת דתיות בינונית. אשר לשאלה של מספר הילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית )המיועדת למשפחות ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית(, הממצאים בלוח מורים כי הרוב המכריע של המשפחות )%( דיווחו שיש להן רק ילד אחד עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לוח. התפלגות משתני הרקע של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומשפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית משפחות ללא מוגבלות n % משפחות עם מוגבלות n % כללי משתנה n % מגדר. גבר. אישה גיל ומעלה ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית השכלה 8. תיכונית. על תיכונית לא אקדמית 8. אקדמית

19 מצב סוציו-אקונומי...8 נמוך... בינוני. 8.. גבוה רמת דתיות... נמוכה בינונית.. 8. גבוהה בחירת מדגם המחקר התייחסה לשני משתנים: אזור גיאוגרפי וסוג היישוב. הלוח הבא מציג את מדגם המחקר: לוח : מדגם המחקר לפי יישוב, גודל יישוב ואזור גיאוגרפי: יישוב גודל יישוב אזור גיאוגרפי מספר נבדקים משפחות משפחות ללא עם מוגבלות מוגבלות נצרת גדול צפון סכנין גדול צפון טמרה גדול צפון עראבה קטן צפון כפר-כנא קטן צפון מגד אל-כרום קטן צפון אום-אלפחם גדול מרכז בקה אלג'רבייה גדול מרכז כפר קרע קטן מרכז ג'ת המשולש קטן מרכז. כלי המחקר המחקר מתבסס על שאלון סגור. להלן רשימת משתני המחקר: משתנים תלויים עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית- סולם בן פריטים המעריכים את עמדתו של הנשאל מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. הסולם פותח על ידי יוקר ובלוק ( Block, Yuker & -)98 Scale.A.T.D.P- Attitude Toward Disabled Persons המהימנות הפנימית של הסולם גבוהה = 0..α 9

20 8 עמדות כלפי השתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה: סולם בן פריטים המעריכים את עמדתו של הנשאל מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה באמצעות ארבעה צירים מרכזיים: )(. העצמת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. )(. בידוד בעלי המוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה. )(. אכלוס בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית במסגרות מוגנות. )(. תפיסת בעלי המוגבלות השכלית התפתחותית בהשוואה לאנשים ללא Henry, Keys, מוגבלות שכלית התפתחותית. הסולם פותח על ידי הנרי, קיס, ג'ופ ובלאזצר ( CLAS-MR- The Community Living Attitude Scale, Mental -)Jopp & Balcazar, 99.Retardation Form 8 עמדות כלפי משפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית: סולם בן פריטים המעריכים את עמדתו של הנשאל ממשפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, וזאת באמצעות שלושה צירים מרכזיים: )(. קרבה-. )(. דמיון-. )(. בידוד-. סולם מבוסס על שאלונים שפותחו על ידי עבד- אללטיף )00( והנרי ועמיתיו )99 al.,.)henry et הפריטים שנלקחו מהשאלון של הנרי ועמיתיו שבמקורו מודד עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, נוסחו מחדש כך שיותאמו למשפחות. משתנים בלתי תלויים - משפחה: - משפחה לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; משפחה לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מגדר: - גבר; - אישה - ומעלה ;- - ;- - גיל: ;- - ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית: - ילד; - ילדים; - ילדים; - ילדים - אקדמית השכלה: - תיכונית; - על תיכונית לא אקדמית; מצב סוציו-אקונומי: - נמוך; - בינוני; - גבוה רמת דתיות: - נמוכה; - בינונית; - גבוהה. שיטת הניתוח בשלב הראשון של עיבוד הנתונים נבדקה התפלגות הנתונים של כל אחד מהמשתנים באמצעות ממוצעים וסטיות תקן. כמו כן, נבדק ההבדלים בין המשתנים הבלתי תלויים של המחקר )עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית 0

21 בקהילה, ועמדות ממשפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית( ומשתנה המשפחה )משפחה לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; ומשפחה לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית( באמצעות מבחן.t-test בנוסף, נבדקו ההבדלים במשתנים הבלתי תלויים )עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה, ועמדות ממשפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית( לפי המשתנים הבלתי תלויים- משתנה הרקע של המחקר- ( מגדר, גיל, מספר ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השכלה, מצב סוציו-אקונומי, ורמת דתיות( באמצעות מבחני -t t-test ו- One Way Anova בהתאם למספר הקטגוריות של המשתנה. הניתוחים הסטטיסטיים בוצעו באמצעות התוכנה הסטטיסטית.SPSS 0. הליך המחקר. המחקר בוצע בחודשים אוגוסט ועד פברואר איתור ההורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, נעשה מתוך מאגר הנתונים של מחלקות הרווחה ביישובים שהשתתפו במחקר. לעומת זאת, בחירת מדגם ההורים ללא פיגור שכלי, נעשתה על ידי דגימה שיטתית של הבתים. דגימת המשתתפים נעשתה בשיטת האשכולות: כל ישוב שהשתתף במדגם חולק לארבע רובעים, מתוך כל רובע נדגמו % מהמשתתפים של אותו הישוב. הראיונות עם ההורים בוצעו על ידי סוקרים שגויסו למחקר שעברו הדרכה והכנה לצורך המחקר. הסוקרים הציגו בפני המשתתפים את נושא המחקר ומטרותיו, תוך הדגשת סודיות הנתונים ושמירה על אנונימיות המשיבים. הראיונות נערכו בבתי המשתתפים בשפה הערבית וארכו כחצי שעה. הקושי המרכזי בעריכת המחקר היה חוסר שיתוף הפעולה מצד משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. קושי זה מתבטא בשיעור ההיענות הנמוך בקרב קבוצה זו בהשוואה לקבוצת משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותי. שיעור ההיענות בקרב הקבוצה הראשונה עמד )מתוך משפחות רק משפחות הסכימו להשתתף במחקר( לעומת % בקרב על % הקבוצה השנייה )מתוך משפחות משפחות הסכימו לקחת חלק במחקר(.

22 . ממצאים פרק הממצאים מחולק לשלושה חלקים מרכזיים כאשר כל חלק מתמקד במטרה אחרת מתוך המחקר: )א( עמדות האוכלוסייה הערבית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בקהילה, וממשפחות לילדים עם מוגבלות התפתחותית שכלית. )ב( הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות השכלית התפתחותית למשפחות ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית, כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בקהילה וכלפי משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. )ג( השפעת משתני הרקע של משפחות לילדים עם מוגבלות השכלית התפתחותית ומשפחות ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית, על עמדותיהם מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בקהילה וממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.. עמדות החברה הערבית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה תרשים, מתאר את עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא כי הורים המשתתפים במחקר אוחזים בעמדות בינוניות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. תרשים. עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית )דירוג: -(

23 תרשים, מתאר את עמדות המשתתפים במחקר מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה לפי המדדים: דמיון, העצמה, בידוד ומוגנות. מהתרשים עולה כי משתתפי המחקר הביעו תמיכה גבוהה יחסית במדד המוגנות ). =M(- הם תומכים במידה גבוהה יחסית בצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום. כמו כן, נמצא כי המשתתפים תומכים במידה בינונית במדדים: דמיון ).9 =M(- תמיכה בינונית בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים; העצמה ). =M(- תמיכה בינונית בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם; ובידוד ).00 =M(- הם מתנגדים במידה בינונית להדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה. תרשים. עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה )דירוג: -( תרשים, מתאר את עמדות משתתפי המחקר ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה לפי המדדים: קרבה, דמיון ובידוד. מהתרשים עולה כי המשתתפים הביעו תמיכה בינונית-גבוהה במדד דמיון ). =M(- בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים. כמו כן, נמצא כי המשתתפים הביעו תמיכה נמוכה במדדים: קרבה ).88 =M(- תמיכה נמוכה ברצונם

24 M= להתרחק ולהימנע ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית; ובידוד (.(- תמיכה נמוכה להדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה. תרשים : עמדות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותן בקהילה

25 הבדלים. בעמדות המשפחות הערביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה t בלוח מוצגות תוצאות מבחני למדגמים לא מזווגים לבדיקת ההבדלים במשתני המחקר: עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ועמדות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בין משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטית בציון הממוצע של המשתנה עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ובציון הממוצע של המדדים קרבה ודמיון. נמצא כי משפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית יש עמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. ועוד, נמצא כי משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מתרחקות ונמנעות יותר ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בהשוואה למשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לעומת זאת, משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית תומכות יותר ממשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בדבר זכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים. לוח. ממוצעים, סטיות תקן וערכי t למדגמים לא מזווגים לבדיקת ההבדלים במשתני המחקר בין משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית למשפחות ילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית קבוצת השוואה משתנה משפחות עם מוגבלות משפחות ללא מוגבלות T S.D. M S.D. M.*.8.. עמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. עמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מוגנות דמיון העצמה בידוד עמדות ממשפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית -.*** קרבה -.***..8.. דמיון בידוד * P< 0.0; *** P< 0.00

26 המאפיינים הדמוגרפיים והשפעותיהם על העמדות מבעלי מוגבלות שכלית. התפתחותית ומהשתלבותם בקהילה, ומהעמדות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בקהילה בלוח מוצגות תוצאות מבחני t ו- )One Way Anova( f לבדיקת ההבדלים בעמדות המשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים: מגדר, גיל, מספר ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטי בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בהתאם למשתנים; השכלה ומצב סוציו-אקונומי. נמצא כי ככול שעולה רמת השכלת ההורים כך עולה עמדותיהם החיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, נמצא כי הסוציו-אקונומי איננו נמצא כעקבי וברור עם העמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה מחזיקים בעמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי בינוני ונמוך. לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן( משתנה מגדר גבר אישה גיל P Value >0.0 S.D..8.. M > ומעלה ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית..8 > השכלה תיכונית על תיכונית לא אקדמית..8.8.

27 אקדמית מצב סוציו-אקונומי נמוך < <0.0.. בינוני.. גבוה רמת דתיות נמוכה.. >0.0.. בינונית.. גבוהה בלוח מוצגות תוצאות מבחני t ו- )One Way Anova( f לבדיקת ההבדלים בעמדות המשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים: מגדר, גיל, מספר ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטית במדד הדמיון בהתאם למשתני הגיל ומספר הילדים עם מוגבלות שכלית התפתחות. כמו כן, נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במדדים: מוגנות, דמיון ובידוד בהתאם למשתנה השכלה. זאת ועוד, נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במדד מוגנות בהתאם למשתנה מצב סוציו-אקונומי. נמצא כי ככול שעולה גיל ההורים כך יורדת תמיכתם בזכיותיהם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים. משתנה מספר הילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית אינו קשור באופן עקבי וברור עם העמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה. הורים שיש להם ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית תומכים יותר בזכיותיהם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים מהורים שיש להם מספר ילדים קטן יותר. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים פחות בהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה ובצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. לעומת זאת, הם תומכים יותר בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. מצב סוציו-אקונומי אינו קשור באופן עקבי וברור עם העמדות מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה. הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי בינוני תומכים יותר בצורך להשגיח ולהגן

28 על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום מאשר הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך ובינוני. לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן( בידוד העצמה דמיון מוגנות משתנה S.D. M S.D. M S.D. M S.D. M מגדר גבר אישה >0.0 >0.0 >0.0 >0.0 P Value גיל ומעלה >0.0 >0.0 <0.0 >0.0 P Value ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית >0.0 >0.0 <0.0 >0.0 P Value השכלה תיכונית לא תיכונית על אקדמית אקדמית <0.0 >0.0 <0.00 <0.0 P Value מצב סוציו-אקונומי נמוך בינוני גבוה >0.0 >0.0 >0.0 <0.0 P Value רמת דתיות נמוכה בינונית 8

29 גבוהה >0.0 >0.0 >0.0 >0.0 P Value בלוח מוצגות תוצאות מבחני t ו- )One Way Anova( f לבדיקת ההבדלים בעמדות המשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים: מגדר, גיל, מספר ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטית במדד הדמיון בהתאם למשתנה השכלה. כמו כן, נמצא קשר מובהק סטטיסטית במדדים: קרבה, דמיון ובידוד בהתאם למשתנה רמת דתיות. נמצא כי השכלה אינו קשור באופן עקבי וברור עם מדד הדמיון. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים יותר מאשר הורים בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. ועוד, נמצא כי רמת דתיות איננה קשורה באופן עקבי וברור עם המדדים: קרבה, דמיון ובידוד. הורים בעלי רמת דתיות נמוכה תומכים בהתרחקות ובהימנעות ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה יותר מבעלי רמת דתיות בינונית וגבוהה. לעומת זאת, בעלי רמת דתיות נמוכה תומכים בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים יותר מאשר בעלי רמת דתיות בינונית וגבוהה. לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן( בידוד דמיון קרבה משתנה S.D. M S.D. M S.D. M מגדר גבר אישה >0.0 >0.0 >0.0 P Value גיל

30 ומעלה >0.0 >0.0 >0.0 P Value ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית >0.0 >0.0 >0.0 P Value השכלה תיכונית על תיכונית לא אקדמית אקדמית >0.0 <0.00 >0.0 P Value מצב סוציו-אקונומי נמוך בינוני גבוה >0.0 >0.0 >0.0 P Value רמת דתיות נמוכה בינונית גבוהה <0.0 <0.0 <0.0 P Value בלוח מוצגות תוצאות מבחני t ו- )One Way Anova( f לבדיקת ההבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים: מגדר, גיל, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטי בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בהתאם למשתנים: גיל, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. נמצא כי ככול שעולה רמת השכלת ההורים כך עולה עמדותיהם החיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. לעומת זאת ככול שיורד המצב הסוציו-אקונומי של ההורים כך יורדת עמדותיהם החיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, הממצאים בלוח מצביעים כי משתני הגיל ורמת הדתיות אינם קשורים באופן עקבי וברור עם העמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. הורים צעירים )-( בעלי עמדות 0

31 חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהורים המבוגרים יותר. הורים בעלי רמת דתיות נמוכה הינם בעלי עמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהורים בעלי רמת דתיות בינונית ונמוכה. לוח. הבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן( משתנה מגדר גבר אישה גיל P Value >0.0 S.D.... M... - < ומעלה השכלה תיכונית.. <0.0.. על תיכונית לא אקדמית.. אקדמית מצב סוציו-אקונומי נמוך.. <0.0.. בינוני.8.8 גבוה רמת דתיות נמוכה.. <0.0.. בינונית.. גבוהה בלוח 8 מוצגות תוצאות מבחני t ו- )One Way Anova( f לבדיקת ההבדלים בעמדות המשפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים: מגדר, גיל, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטית במדד העצמה בהתאם למשתני המגדר והמצב הסוציו-אקונומי. כמו כן, נמצא הבדל מובהק סטטיסטית מבדדים: דמיון ובידוד בהתאם למשתנה השכלה. ועוד, נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במדדים: מוגנות, דמיון ובידוד בהתאם למדד רמת דתיות.

32 הממצאים בלוח 8 מצביעים כי הגברים תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם יותר מאשר הנשים. משתנה מצב סוציו-אקונומי אינו קשור באופן עקבי וברור עם המדד העצמה. הורים בעלי מצב סוציו- אקונומי בינוני תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם יותר מאשר בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך וגבוה. משתנה הגיל אינו קשור באופן עקבי וברור עם המדדים; דמיון ובידוד. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים יותר מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. וגם הם תומכים בהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה פחות מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. משתנה רמת דתיות אינו קשור באופן עקבי וברור עם המדדים: מוגנות, העצמה ובידוד. הורים בעלי רמת דתיות בינונית תומכים בצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום ובהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה יותר מאשר הורים בעלי רמת דתיות נמוכה וגבוהה. לעומת זאת הם תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם פחות מאשר הורים בעלי רמת דתיות נמוכה וגבוהה. לוח 8. הבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית מהשתלבות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן( בידוד העצמה דמיון מוגנות משתנה S.D. M S.D. M S.D. M S.D. M מגדר גבר אישה >0.0 <0.0 >0.0 >0.0 P Value גיל ומעלה >0.0 >0.0 >0.0 >0.0 P Value

33 השכלה תיכונית על תיכונית לא אקדמית אקדמית <0.0 >0.0 <0.00 >0.0 P Value מצב סוציו-אקונומי נמוך בינוני גבוה >0.0 <0.0 >0.0 >0.0 P Value רמת דתיות נמוכה בינונית גבוהה <0.0 <0.0 >0.0 <0.0 P Value בלוח מוצגות תוצאות מבחני t ו- )One Way Anova( f לבדיקת ההבדלים בעמדות משפחות ללא לילדים מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים: מגדר, גיל, השכלה, מצב סוציו-אקונומי ורמת דתיות. מהלוח עולה כי קיים הבדל מובהק סטטיסטית במדד הקרבה בהתאם למשתנה מגדר. כמו כן, נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במדדים: קרבה, דמיון ובידוד בהתאם למשתנה השכלה. וגם, נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במדד בידוד בהתאם למשתנה המצב הסוציו- אקונומי. נמצא כי הגברים תומכים בהתרחקות והימנעות ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יותר מאשר הנשים. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים יותר מאשר הורים בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית-לא אקדמית. לעומת זאת הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בהתרחקות והימנעות ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יותר מאשר הנשים ובהדרת משפחות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה פחות מאשר הורים בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית-לא אקדמית. ככול שעולה רמת המצב- הכלכלי של ההורים כך יורדת תמיכתם בהדרת משפחות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה.

34 לוח 9. הבדלים בעמדות משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותן בקהילה לפי המאפיינים הדמוגרפיים )ממוצעים וסטיות תקן( בידוד דמיון קרבה משתנה S.D. M S.D. M S.D. M מגדר גבר אישה >0.0 >0.0 <0.0 P Value גיל ומעלה >0.0 >0.0 >0.0 P Value השכלה תיכונית על תיכונית לא אקדמית אקדמית <0.0 <0.0 <0.0 P Value מצב סוציו-אקונומי נמוך בינוני גבוה <0.0 >0.0 >0.0 P Value רמת דתיות נמוכה בינונית גבוהה >0.0 >0.0 >0.0 P Value

35 . דיון וניתוח מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את נושא המוגבלות השכלית התפתחותית באוכלוסייה הערבית והעמדות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת על ידי התמקדות בשלושה נושאים מרכזיים: )א( עמדות האוכלוסייה הערבית בישראל מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. )ב(. הדימוי שמייחסת האוכלוסייה הערבית למשפחות עם מוגבלות שכלית התפתחותית. )ג(. עמדות האוכלוסייה הערבית מהשתלבותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בקהילה. נתייחס ראשית לעיקרי הממצאים, תוך חלוקתם לשלושה נושאים בהתאם למטרות המחקר, ולאחר מכן נדון בהם. עמדות החברה הערבית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה ממצאי המחקר מלמדים כי החברה הערבית נושאת עמדות חיוביות בינוניות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. ביטוי לכך, המשתתפים תמכו במידה בינונית בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים ובזכותם להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם; והם מתנגדים במידה בינונית להדרתם מהקהילה. יחד עם זאת, המשתתפים תמכו במידה גבוהה בצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום. ועוד, ממצאי המחקר הצביעו כי החברה הערבית מחזיקה עמדות חיוביות בינוניות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. המשתתפים הביעו תמיכה בינונית-גבוהה בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים. כמו כן, הם הביעו תמיכה נמוכה ברצונם להתרחק ולהימנע ממגע עם משפחות אלו או להדיר אותן מהקהילה. הבדלים בעמדות המשפחות הערביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה ממצאי המחקר מלמדים כי משפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מחזיקות בעמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, הממצאים הצביעו כי משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית

36 התפתחותית מתרחקות ונמנעות להיות במגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יותר מאשר משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לעומת זאת, משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית תומכות יותר במשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בזכיותיהן בתחומי החיים השונים ובמימושן בפועל מאשר משפחות ילידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. השפעת המאפיינים הדמוגרפיים על העמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותם בקהילה, ומהעמדות ממשפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית והשתלבותם בקהילה משפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ממצאי המחקר מצביעים כי ככול שעולה השכלת ההורים כך עולה עמדותיהם החיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה מחזיקים בעמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מאשר הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי בינוני ונמוך. ועוד, נמצא כי ככול שעולה גיל ההורים כך פוחתת תמיכתם בזכיותיהם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים פחות בהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה ובצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. כמו כן, הם תומכים יותר בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי בינוני תומכים יותר בצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום מאשר הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך וגבוה. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים יותר מאשר הורים בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. ועוד, הורים בעלי רמת דתיות נמוכה תומכים בהתרחקות ובהימנעות ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ובהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה יותר מבעלי רמת דתיות בינונית וגבוהה. לעומת זאת, בעלי רמת דתיות נמוכה תומכים בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים יותר מאשר בעלי רמת דתיות בינונית וגבוהה.

37 משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית ממצאי המחקר מורים כי ככול שעולה השכלתם של ההורים כך עולה עמדותיהם החיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. לעומת זאת ככול שיורד המצב הסוציו-אקונומי של ההורים כך יורדת עמדותיהם החיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, נמצא כי הורים צעירים )-( בעלי עמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהורים מבוגרים יותר. הורים בעלי רמת דתיות נמוכה הינם בעלי עמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהורים בעלי רמת דתיות בינונית וגבוהה. ועוד, ממצאי המחקר מצביעי כי הגברים תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם יותר מאשר הנשים. הורים בעלי מצב סוציו-אקונומי בינוני תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם יותר מאשר בעלי מצב סוציו-אקונומי נמוך וגבוה. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהם בתחומי החיים השונים יותר מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. וגם הם תומכים בהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה פחות מאשר בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית לא אקדמית. הורים בעלי רמת דתיות בינונית תומכים בצורך להשגיח ולהגן על בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית בחיי היומיום ובהדרת בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה יותר מאשר הורים בעלי רמת דתיות נמוכה וגבוהה. לעומת זאת הם תומכים בזכותם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית להביע את דעתם בהחלטות וקביעת מדיניות המשפיעות על חייהם פחות מאשר הורים בעלי רמת דתיות נמוכה וגבוהה. זאת ועוד, נמצא כי גברים תומכים בהתרחקות והימנעות ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יותר מאשר הנשים. הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בזכיותיהן של משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכויותיהן בתחומי החיים השונים יותר מאשר הורים בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית-לא אקדמית. לעומת זאת הורים בעלי השכלה אקדמית תומכים בהתרחקות והימנעות ממגע עם משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יותר מאשר הנשים ובהדרת משפחות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה פחות מאשר הורים בעלי השכלה תיכונית ועל תיכונית-לא אקדמית. ככול שעולה רמת המצב- הכלכלי של ההורים כך יורדת תמיכתם בהדרת משפחות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית מהקהילה.

38 ממצאי המחקר מצביעים על שינוי בתפיסת ועמדות החברה הערבית מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומהשתלבותם בקהילה. בניגוד למחקרים הקודמים )סנדלר ואחרים, ; אלקרינאוי וסלונים-נבו, ( אשר דיווחו על עמדות שליליות של האוכלוסייה הערבית מבעלי מוגבלות שכלי התפתחותית, המחקר הנוכחי מצביע על עמדות חיוביות-בינוניות מאוכלוסייה זו. שינוי זה התייחס גם לעמדות כלפי משפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, כך שהממצאים הצביעו על עמדות חיוביות-בינוניות ממשפחות אלו. שינוי זה בלט יותר בקרב משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אם כי משפחות אלו תומכות פחות בזכויותיהן של משפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ובמימושן מאשר משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית. ממצאים אלו מלמדים על השפעת המעבר של האוכלוסייה הערבית מחברה מסורתית לחברה מודרנית )כנאענה, ;.)Ghanem, 00 מעבר זה אומנם נמצא בשלביו הראשוניים, אלא שהצליח לחולל שינוי בתפיסות ובעמדות האוכלוסייה מתופעות חברתיות שונות כולל את העמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ממשפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה. שינוי התחלתי זה מסביר את הממצא כי משפחות לילדים ללא מוגבלות שכלית התפתחותית תומכות יותר במשפחות לילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בזכיותיהן בתחומי החיים השונים ובמימושן בפועל מאשר משפחות ילידים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. ממצא זה נובע מהסטיגמה השלילית כנגד בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית שעודה קיימת בחברה הערבית כנגד בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית. סטיגמה זו פוגעת לא רק בבעל המוגבלות השכלית- התפתחותית אלא גם במשפחתו כגון, פגיעה בסיכויי בנות המשפחה להינשא )אלקרינאוי וסלונים- נבו, (. פגיעה זו הביאה את משפחות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית לצאת נגד זכויות משפחות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, וזאת כדי להסתיר מפני החברה את הימצאותו של בעל מוגבלות שכלית התפתחותית במשפחה. ממצאי המחקר מצביעים על מספר משתנים דמוגרפיים כבעלי השפעה על העמדות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ממשפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה. הממצאים הצביעו כי משכילים, בעלי מצב סוציו-אקונומי גבוה ונשים, מביעים עמדות חיוביות מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ממשפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם Goreczny et al., 0; Ten-; הממצאים שעלו בספרות המקצועית )מזאוי-מרג'יה, al., 00.)Klooster et al., 009; Ouellette-Kuntz et לעומת זאת ובניגוד למחקרים 8

39 הקודמים 00( Peterson, )Krajewski & Flaherty, 000; Harper & ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו כי אנשים צעירים אוחזים בעמדות חיוביות יותר מבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ממשפחותיהם ומהשתלבותם בקהילה. 9

40 . סיכום, המלצות ומסקנות המחקר הנוכחי הינו מחקר חלוץ שמטרתו לבחון את עמדות האוכלוסייה הערבית כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, משפחותיהם והשתלבותם בקהילה. חשיבות המחקר נובעת מהעובדה שהוא מפנה את הזרקור לנושא רגיש בחברה הערבית, תוך ניסיון להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי בחברה זו, לנותני השירותים ולרשויות הרווחה המטפלים בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ובמשפחותיהם, וכי הדבר יסייע בשינוי התפיסה החברתית הרווחת כלפי בעלי מוגבלות ומשפחותיהם ויקל על השתלבותם בקהילה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסה חיובית בינונית כלפי בעלי מוגבלות ומשפחותיהם וכלפי השתלבותם בקהילה. מכאן, המחקר מצביע על מעמדם הנחות יחסית של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ושל משפחותיהם, בכך שהם נתפסים כחריגים וכלא מקובלים חברתית. מכאן, המחקר מצביע על צורך דחוף בתמיכה וסיוע נפשי שיש להעניק לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ולמשפחותיהם. תמיכה זו תסייע לבעלי מוגבלות שכלית ולמשפחותיהם מהרבה בחינות: א. מתן כלים ודרכים להתמודדות עם הלחץ והבידוד החברתי היוצרים לחצים נפשיים על בעל המוגבלות השכלית התפתחותית ועל משפחותיהם. לחצים אלו מולידים תגובות שליליות כנגד בעלי המוגלות השכלית התפתחותית כגון; התייחסות שלילית אליו מצד ההורים, חוסר דאגה למתן מענה לצרכיו ועוד. ב. הענקת כלים ודרכים שיסיעו לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ולמשפחותיהם לתפוס את בעל המוגבלות בצורה חיובית יותר. ג. שיפור המצב הנפשי של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ושל משפחותיהם יעניק להם את היכולת לתבוע את זכויותיהם ואת רצונם להשתלב בקהילה. ממצאי המחקר מעלים מספר מסקנות והמלצות שמטרתן לשפר את התפיסות והעמדות כלפי בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ומשפחותיהם והשתלבותם בקהילה: בניית א. תכוניות טיפול ותמיכה בבעלי מוגבלות שכגלית התפתחותית ובמשפחותיהם, תכניות שיובילו להתייחסות חיובית על בעלי מוגבלות שכלית, יעזרו ויתמכו במשפחות בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית וגם יעצימו את המשפחות ויעודדו אותן לממש את זכויותיהן וזכויות ילדיהן )בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית(. 0